|
פתאום הבנת שלא יאהבו אותך יותר ככה
כמו הזיה רעה
אתה יודע, עכשיו כבר מאוחר מדי
להנשא על ידי רוחות מפתות אל על
איך התרוקנו לאט לאט
האמנם?
האם זוהי השעה שלנו להעלם כליל?
היתכן
שהגיע קיצה של הסופה השואגת
שהתחלנו כבר אתמול
למות?
איך הפסקנו לכתוב שירים יפים
ולהחכים
איך הפסקנו לשחק בתופסת
איך ינקנו את כל התשוקות יחד
עד שכבר דעך טעמם המשכר של הפיתויים
כמה אהבנו
כמה התענגנו זה על זו
זו לצד זה
כמה הסתחררנו משום דבר
כמה היינו אנחנו
עכשיו אם אשאל אותך בטח תגיד משהו כמו
"אנחנו?
אנחנו, זו מילה יפה." |
|
|
היא דליקה, הבמה
הזו?
אחד מיואש
מהיחס, בקבוק
וודקה ריק ביד
אחת,
ובקבוק מולוטוב
מלא בשניה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.