הם יושבים לבדם בודדים עצובים
מחפשים עוד תקווה לחייהם האומללים
מביטים זה בזו, מדדים לעבר הסוף הנורא
כחיה פצועה, גלמודה, נודדת למערה.
הם מחפשים בעיניהם עוד סימן לחיים
מחפשים עלים ירוקים על עצים שפורחים.
הם יושבים בקצה המדרכה
באמצע כל הבאלגן, מחפשים עוד תקווה
אומללים שניהם כיתומים עזובים
ומביטים בעצים הערומים, בעלים שנושרים
הם שותקים!!! לא מעזים לדבר על מה שקרה
הם נישארו רק שניהם, מחפשים את השמחה שאבדה.
הם אינם בוכים! לא מעזים להביע רגשות
הם כבר לא פוחדים ממה שיקרה, לא רוצים למחות עוד דמעות.
הם לא רוצים לזכור את מה שקרה
רוצים רק למחוק את העבר, פשוט להתחיל מההתחלה
הם לא בוכים, הם רק שותקים, מפחדים
לאבד את הדממה. |
