|
אני נחשפתי לילד העצוב שבי
תבנית חיי הגדולה
אליה אחבור בשעת צער
רוח הרפאים שבמכונה.
כשמביטים למפלצת בפנים
הלב אמור להחסיר פעימה
להיאחז בשליות הרעד
לעצום עיניים ולספור.
אני מרגיש יותר יציב
חש שמצאתי את הדרך
אל הבית חזרה
האור בוהק כבראשונה.
האבק נעלם מהאופק
הנה לפני יבשה
מוצקה, אדירה, כבירה
כאילו מעולם שם הייתה. |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.