רביד ניימנד / יולי |
יולי שייך לעצים צהובים ולפסל מוריק מחלד
כמו וונציאנים רגילים לתעלות
אנחנו בורחים מהחום לתוך הקירות
שם יולי בנה מוניטין מטיט ופחיות מוגזות
(שם אין מספיק חלב במקרר להלבין את חטאיך
גם לא תוכל לטהר את נשמתך בטרפנטין
אבל באיזו חדווה היא בוערת!)
שמש איומה כמו תפוחים מסוכרים
נלקק לך את הסערות עד שתראי כוכבים
מלעיטה את הילד שקרים של סרטן
(מלעיטה את הילד בשכרים
ללא מסננת יצאת לי מכל החורים
ככה האלכוהול צוחק על הדם
ככה הדם מתפכח)
בקיץ מבשיל בחורף נרקב
צועד אדמה תולעיה נכרך
במתלה כובעים או מחזיק מטריות - נוח ומנומס
(מדרכות הן מכלאה לצעדים מבוזבזים
אני מתנודד בין חפים מפשע
כמו פעמון שהפסיק להדהד
מנסה לשכוח את אהבתי)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|