|
כר הדשא מלא אנשים שרוקדים
וריחות של זיעה ועשן
האורות בוהקים הקולות מחרישים
מבקש רק לברוח מכאן
ולשבת ביחד לבד על החוף
ולשקוע עמוק באינסוף
והרוח גוברת עוטפת חושים
מעיפה זיקוקים לחלל
ולמעלה בחושך צמרות העצים
כמו נעים לצלילי הקהל
מבקש את נפשי אז לשוב אל הים
מחפש את הדרך לשם
ובבית עכשיו את לבד במיטה
את חושבת עלי
או שאת ישנה
ואני מבקש אך את לא מביטה
ובינתיים חלפה עוד שנה
הרחובות מנגנים לי את קול פסיעותיי
המולת הטירוף כבר שכך
והלילה זוכר בי את כל לילותיי
שביליתי הרחק שם אתך
ופנייך הם רק זיכרון שנשאר
ותוהה אם יהיו שם מחר
ולמעלה עכשיו את אולי בודדה
או לוטפת פני
כשחולפת צינה
ודמותך עוד בוהה בי מעל השידה
ובינתיים חלפה עוד שנה
ובבית עכשיו אני שוב במיטה
וקולך מזמר בי
עטוף מנגינה
ואני לא נרדם מנגב עוד דמעה
ובינתיים חלפה עוד שנה |
|
|
אני חי בתוך
בקבוק,
העולם שלי
שחוק,
מבחוץ, הכל
מחוק, כך זה
לחיות בתוך
בקבוק.
דג מלוח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.