ישנה מין חלקת דשא,
שרק אני יכול לתפוש,
היא מעוצבת בצורה
שרק המכלול שלי
יכול להשתקע,
אני נרגע על אותה פיסה,
אני אוהב ומכיר,
דואג ומוקיר,
ורק אני יכול להישאר
ולא להתקבע.
גם אם,
אתם יודעים
דבר או שניים עליי,
אין בכם את היכולת
לצעוד או לפסוע
רגע או שניים מעליי.
אתם לא יכולים לתפוש אותי.
בבקשה.
אל תלכו
אני מבטיח להתנהג יפה,
להתנהג כרגיל,
אבל גם אתם תצטרכו להבטיח
לאהוב,
לא להשפיל,
אל תתרחקו
אני לא אהיה משונה
כמו שאני בדרך כלל.
מכלול שכמוני
לא נכנס למסגרת
מצומצמת כמו זו,
אני נשאר כאן
עד שאוכל לבחור
באיזו. |