גשום לך ילדה
ובשמים אף לא טיפת גשם
יושבת לה קפואה
מחפשת, מנסה למצוא את האשם.
אז כשעצוב לה היא הופכת לבובת חרסינה
שבירה עם עצב שידעה להסתיר
מסתירה כאב מאחורי אותן הפנים חסרות ההבעה
חושפת חיוך המעורר תמיהה, חיוך שביר.
מה מביע המבט בעיני הזכוכית הכחולות
עצב או שמחה?
והידיים שרועדות
מה הן מביעות התרגשות או חרדה?
היא בסך הכול בובה יפה המושכת אליה את כולם,
וכשהתקרבו מדי לקחה להם את הלב
ילדה יפה שחשבה שהכול מושלם
עד שלמדה להתאהב.
אז כשתראה אותה תדע
שהיא בובה יפה אך עדינה
היא תסחף אותך אל הלא נודע
היזהר לך, היא שבירה! |
