ישנו אדם - אשר חייו
הם כמו גורד שחקים.
בכל שנה, בכל שלב
מוסיף לוחות דקים.

בונה קומות מלבנים
ולאחר מותו
תגביה עוד אלפי שנים
אל על יצירתו.

ויש אדם - אשר חייו
הם כמו עשן לבן.
דמותו, רוחו ומעשיו
לא ישרדו בזמן.

כמו אשליה של צל ביום,
כמו חזיונות עבר,
יתפוגגו הם כמו חלום -
לא יישאר דבר.

וכל אדם, מלידתו
בוחר את נתיביו.
את העולם עד יום מותו
בונה במו ידיו.

אשרי האיש, שלא היה
עשן, אלא בנה
ולו סככה או צילייה
לגר, לאלמנה.

אשרי האיש, אשר נלחם
בפורענות. בקור
חלק את מעילו החם.
אשרי אדם גיבור.

אשרי האיש שלא שכח,
הושיט יד לעזרה
ובה אחז מגן מפח
מול חולי וצרה.

אשרי האיש אשר חיזק
ולו מגדל ישן.
שלא הסכים להסתפק
בלהיות עשן.