|
ישנו אדם - אשר חייו
הם כמו גורד שחקים.
בכל שנה, בכל שלב
מוסיף לוחות דקים.
בונה קומות מלבנים
ולאחר מותו
תגביה עוד אלפי שנים
אל על יצירתו.
ויש אדם - אשר חייו
הם כמו עשן לבן.
דמותו, רוחו ומעשיו
לא ישרדו בזמן.
כמו אשליה של צל ביום,
כמו חזיונות עבר,
יתפוגגו הם כמו חלום -
לא יישאר דבר.
וכל אדם, מלידתו
בוחר את נתיביו.
את העולם עד יום מותו
בונה במו ידיו.
אשרי האיש, שלא היה
עשן, אלא בנה
ולו סככה או צילייה
לגר, לאלמנה.
אשרי האיש, אשר נלחם
בפורענות. בקור
חלק את מעילו החם.
אשרי אדם גיבור.
אשרי האיש שלא שכח,
הושיט יד לעזרה
ובה אחז מגן מפח
מול חולי וצרה.
אשרי האיש אשר חיזק
ולו מגדל ישן.
שלא הסכים להסתפק
בלהיות עשן. |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.