כל מה שאתה, כל מה שהיית ואי פעם תהיה
בתוך קופסת נעליים ישנה.

זה מדהים איך שאנחנו מקטינים את עצמנו
לגודל של נייר, או מסך מחשב.
ואנחנו אומרים שאנחנו יותר מזה, כמו בובת עץ שמשקרת לעצמה שהיא
אמתית. לה יש את ייעודה, ולנו את שלנו.
אנחנו יוצרים.
זה מי שאנחנו, זה מה שאנחנו, לפחות כרגע.
אנשים משתנים בלי הרף, עוד כמה שנים נוכל להיות מהנדסים,
טכנאים, מתים.
אבל עכשיו,
עכשיו אנחנו יוצרים.
ברגע שאתה הופך מציאות למילים בראשך, בלי להתכוון אפילו,
אתה אבוד, בן אדם.

אתה אומר שלך זה לא יקרה, אתה יותר מזה, אתה בטוח.
בעוד כמה שנים תחפש מתחת למיטה,
ותמצא את כל מה שפעם אמרת לעצמך שלעולם לא תהיה
בתוך קופסת נעליים ישנה.