התבגרתי
אך לא התגברתי
כתר הדמעות שלראשי
כאן כדי להישאר.

וביום שהלכת
לכאורה היית לבד
בבית חולים אפור
מונשמת

אבל כשהלכת
לקחת איתך
קרעים מנשמתי
מנשמת אחותי
מנשמת אימי

הלב פועם
אבל צולע
וכל צעד עולה לו
בכאב נוסף
בכתר דמעות
בעוד שיר קינה
שנכתב כדי לפצות
על זמן אבוד
זמן שיכול היה להיות לנו
לולא הלכת

כל החוויות
נראות לא מושלמות
כמו פאזל עם פיסה חסרה
שלפני שנים רבות אבדה

מקוננת.
לא מתגברת.
לא יכולה.
אני נשמה עם פיסה
חסרה,
אחות אימי
היקרה.