|
יום ראשון בבוקר
בטח תופפת על ההגה שיר קצבי
ותרמת קול שני
או שהמהמת חרישית
שברי קטעים מהתשיעית
מתווה ידך כמנצח
אולי ענית לשיחה
והיתה זו אשתך
שרצתה לומר לך
שאוהבת רק אותך
ואם תוכל בדרכך
לקנות דברים לארוחה
אז לחצת על הגז
כי הרגל כבר קלה על ההדק
במסלול אל המשרד
והצהוב כה מתגרה
ומציב לך אתגר
שאתה תמיד יכול לו
איך לא הבחנת שבצד
חיכה לחצות ילדון אחד
עם ילקוט גדול מבד
ועם חיוך כל כך נחמד
שהמתין שם ועמד
וסימן "עצור" ביד
אהבתי את בני
מהרגע בו פקח עיניו אליי
עד שסגרת לו אותן
הוא יהיה לעד בן עשר
הבטחה שלא תוגשם
ובמותו ציווה לנו רק פקק תנועה |
|
|
מעבודה קשה
לא מתים
אבל
למה
להסתכן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.