New Stage - Go To Main Page

מורן רון
/
הזקנה

ראיתי פעם אישה זקנה,
פנים מקומטות, גוף קטנטן, מכווץ.
פוסעת באטיות, נעזרת במקל,
כל כמה צעדים עוצרת לאגור כוחות.

מסביב טסות מכוניות, ילדים רצים,
בחורות מצחקקות בבית קפה קטן,
נהג משאית רחב מימדים פורק סחורה,
מוניות שירות עוברות במהירות בין מסלולים בכביש.

הזקנה התישבה ליד ספסל ישן בצדי הכביש,
הניחה את המקל על הספסל לידה
נאנחת אנחות כבדות ועייפות,
אנחה לכל שנה שעברה

התבוננתי בזקנה,
ויכולתי לדמין אותה כפי שהיתה פעם.
נערה צעירה ויפה,
מוקפת מחזרים,
רצה בקלילות מפה לשם.

ניסיתי לחוש אותה,
מתנהלת לה בהילוך אטי,
כאילו מנותקת מהסיטואציה,
חלק ישן בפאזל חדש.

לפתע הבחינה בי הזקנה,
נעצה בי עינים עיפות, חכמות,
מוקפות בקמטוטים עמוקים,
כמו שדה חרוש.

ואני טבעתי,
צללתי פנימה לתוך עיניה הכחולות,
שקעתי כמו אבן כבדה בתוך הים הסוער.

שפתיה הדקות חייכו אלי חיוך קטן,
שמשה אותי מן המצולות,
עיניה צוחקות, פניה מוארות,
חבל הצלה.

לרגע היינו אחת,
פסענו זו לעבר השניה,
על גשר החיים,
לאורך השנים,
וחשתי בטוחה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/5/07 0:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן רון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה