קולך, כמו מזח להושיע ספינה טובעת
לאחר
שחוררת בי חורים אינספור
דרכם אמרת, רק הצצה חטופה על הבפנים
אני רוצה
ולא יותר מזה
ואת הדם שזרם החוצה עצרת בקצות האצבעות,
דמעת כאב מחית במטפחת מטונפת משנים
של חוסר ודאות, שנים של לימוד עצמי
והמוות, המהמת לי כמו שיר ערש
[אותו אחד ששרנו כשעוד היינו ילדים קטנים]
המוות הוא רק פתרון זמני לבעיה סופית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.