זעקה או הפכחות?
ובין מוביל לאוויל,
מי יהיה זה שיבדיל?

כה חמור הוא המצב,
המסקנות כה מתבקשות.
עוד הוא יושב לו על כסאו
ומאמין משם כי מושיע את עמו.

והעם חסר אונים,
כבר נשבר לו מבפנים.
כמו אישה מוכה או נאנסת,
המנסה להביע זעקה.
אך איש זאת לא ישמע
ועל כן לא יצילה.

אין דבר אומר האיש,
אני פצעתי, אני לא אדיש.
תנו לי לחבוש את הפצע הרגיש.

לא עוד! די! מספיק! עד כאן!
זעקה היא לעניין.

לא היתה זו זעקת חלש
ואף לא הפכחות מותש.
היתה זו זעקת הכל, שקראה:
מצטערים אדוני, אתה כבר לא יכול.