נתנאל שבו / רקוויאם לסוף הדרך |
ראוי שנחלוק לו
כבוד אחרון.
נעצים עיניו ברכות.
נצליב ידיו על לבו
בשתיקה.
קודם שיטמן
בעפר התוהו
ונעמוד
מופקרים לגורלנו
לקץ הלילות.
לבקשתנו, לא נישא
הספדים.
במקום בו אין
מילים,
לא יתחילו כבר
דברים אחרים.
רק הבור שכריתי
יפער בשקיקה,
פועם את שמך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|