תני לעצמך לשקוע.
תני לאדמה לאטום לך את האוזניים.
תתני לעצמך את מעט השקט שאת צריכה.
תתפללי לבורות.
תתפללי שהמחשבות יעזבו לך את הראש.
תתפללי שתזכי בשקט שאת צריכה.

הלחץ בחזה מתחיל לגבור.
ככה זה, ככל ששוקעים יותר, הלחץ גובר, לוחץ על דפנות בית החזה,
מרוקן את הריאות מאוויר וגורם לדממה להיות מבורכת ומפחידה
כאחד.

בהתחלה מנסים להילחם.
צועקים ומכים ומושכים למעלה כמה שאפשר.
אבל לאט לאט מאבדים אמון, וכשאין לך יותר אמון בכלום, איך אפשר
להציל את עצמך מלשקוע?
מלצלול?
מלטבוע?

26.7.05