קארמה מציאות או דמיון
מילים אמונה או חיזיון
גם-לי גם-לך יהיה
יושב בדין
אל עליון

עולל מרחם נקרע
זעקה פולחת מילים

אימאאא...

ואין יד נוגעת
ואין לב בקשב
ואין רוך מחבק

אם על משכבה דוויה
אל רחם אל מוות
הענק לעוללי חיים
קחני נא שלך אהיה
לעד עולמי-עולמים

הבי לי החרב
נשמה טובה
ואחון לו חיים
גם-לי גם-לך יהיה
אשר יהיה

מי לך רחל?
מי לי?
מי כאל?
מי אמר צדק ולא קיבל?
על איזה חצי בדיוק יש להסתכל?

ותשב רחל
נשמתה
בדם-לבה
ולרך הנולד
רחמי-אל

יש צדק
גם לי גם לך
למטבע שלושה צדדים
שמאל ימין והמובן מאליו
הנסתר בגלוי
צד-ק אלוהי אלמותי
הבחירה הרי ניתנה
מי לחיים ימינה
מי למוות שמאלה
מי לאלוהים אלי

או שמא?

דבר אלי אלוהים
הסבר נא לי
כי שומע עבדך
כל-כולי בקשב

הפחת רוח וחיים
איני לבד, הו לא
עומדים אתי כאן בסך
רשימה ארוכה מברואיך
אלו התוהים מני-גן ועד עולם

חלקם נפלו בחרב
חלקם היתמר בעשן
אחרים בצמא או ברעב נכחדו
יש בתום הגנו ביתם
ואימא רחל

מי מאתנו אשר עדיין כאן
בני-אדם ובניה
בדל מוחנו  
אובדן וזילות
מסע החיים
מנסים
הבן

אנא אלוהי ענני, הנני
לא בדרש או בנסתר
לא במופתים ושאר קסמים
הבנה מאירת-לב
בו קשב ועיניים
שלם יודע אמת
לא יחצה לשניים
אולי בכך אוכל
קבל בלי לשכוח
ויהי בי אור, מקום
ממנו אוכל לסלוח

ולא רק לך
אלוהים אדירים
אסלח לכולם
לכל שונאי אמחל בשניה
מול אוהבי אזדקק למעט עזרה
והיה אם באמת
תצלח עלי הרוח
תיפח רוחי בקרבי  
אזי אלי בכל כוחי
אסלח אף לעצמי

ריבון כל העולמים
במחילה מכבודך
אל תדחה לאחרית
את שיכולת בראשית
אותנו בחרת מכל
אתה הכל יכול
לא מאוחר עדיין

מסתכל סביבי לבי נחמץ
עולם  כל כך יפה נברא
היה יכול להיות אחרת
לו אך

לא חבל?!

בראשית פרק לה
טז ויסעו מבית אל, ויהי-עוד כברת-הארץ לבוא אפרתה; ותלד רחל,
ותקש בלדתה.
יז ויהי בהקשתה, בלדתה; ותאמר לה המילדת אל-תיראי, כי-גם-זה לך
בן.
יח ויהי בצאת נפשה, כי מתה, ותקרא שמו, בן-אוני; ואביו, קרא-לו
בנימין.
יט ותמת, רחל; ותקבר בדרך אפרתה, הוא בית לחם.
כ ויצב יעקב מצבה, על-קברתה--הוא מצבת קברת-רחל, עד-היום.
כא ויסע, ישראל; ויט אהלה, מהלאה למגדל-עדר.

מלכים א פרק ג
כד ויאמר המלך, קחו לי-חרב; ויבאו החרב, לפני המלך.
כה ויאמר המלך, גזרו את-הילד החי לשנים; ותנו את-החצי לאחת,
ואת-החצי לאחת.
כו ותאמר האישה אשר-בנה החי אל-המלך, כי-נכמרו רחמיה על-בנה,
ותאמר בי אדני תנו-לה את-הילוד החי, והמת אל-תמיתהו;
וזאת אמרת, גם-לי גם-לך לא יהיה--גזרו.
כז ויען המלך ויאמר, תנו-לה את-הילוד החי, והמת, לא תמיתהו:
היא, אימו.
{ס} כח וישמעו כל-ישראל, את-המשפט אשר שפט המלך, ויראו, מפני
המלך: כי ראו, כי-חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט. {ס}

הגיע העת

מוקדש באהבת אמת עמוקה מהולה בכאב ל-:
אימי רחל ז"ל
(מספרים שהיתה נשמה טובה ומלאת חיים זכיתי להכירה
בהתהוות בת תשעה חודשים),
לאבי ואחותי היקרים שאבדנם היה כבד מנשוא  
ולאחד אלוהינו שבשמים ובארץ

מאי 2007