הוא גר בפח אשפה
בצד השני של הרחוב שלך
אוכל מתוך קופסא
גם פיצה שניזרקה
ואתה מכיר אותו, ועושה לא רואה
פשוט קל לך להתחבא
הוא היה אדם כמוך לבוש חליפה
עכשיו, לבוש חליפת משוגעים
כי העולם עשה לו רע
לבש מדים, התגאה בסמלים
השתחרר...
וחתם עם כל המובטלים
על עוד כמה שנים של נדודים
חיי בשוליים
בפסי הרכבת של השיגעון
וכולם בורחים מפני הקרון
הוא חי בבית משוגעים של איש אחד
אין שפיות בזה המעמד
האנושות מאסה בו ואינה רואה בו משלה
העולם דחק בו
כי בעל המאה הוא בעל הדיעה
וכך הוא חי, בעולם מקובייה
באותו בלוק ליד השכנה מהקומה השנייה
מנסה להתחמק מפסי הרכבת של שולי החברה
עיתים, מעיף מבט, בעולם...
שלאיש לא אכפת.