רמז קטן בשלהי הבצורת
שלח לי היאוש
טפטף עלי טיפה של אושר
הנחית עלי ריגוש
כמובן שלא נתתי לטיפה ליזול
שתיתי את המעט שאדם יכול
גמעתי לרוויה ולא חדלתי מלחייך
לא טרחתי לשאול על מה ואיך

ישבתי בנוחיות חיכיתי לגשם
אבל אפילו הטיפה לא ירדה
עבר זמן שלא ניתן לספור
ובא היאוש להצהיר הצהרה
שמי ניתן לי בכבוד
על עינוי וסבל המוני
אך אי אפשר למדוד
את העונג הרב שבאסון פרטי

ייקחו עוד כמה ימים, רגעים
עד שאודה בגודל המכה
שהנחיתה עלי המסכנות
שהפכה את היאוש לשליחה
גם היא עזבה אותי עכשיו
אהובתי הנצחית
וכל שנותר מלפני הוא
שלוחת נהר שכולו תרמית

ייקחו עוד כמה שנים, רגעים
עד שאדע על רמאות
כי שמה לא ניתן לה
כגנאי או כטעות
היא מפארת את הימים
ונותנת חסות לכל תחושה
מוכנה ומזומנה היא
להיות הרגל בחיי אישה

רמז קטן בשלהי הבצורת
שלח לי הריגוש
לבשר שאיננו מתכוון להשתקע
כי אז ירד לו הביקוש
תחבולותיו אינן ניתנות לפיצוח
ואין גם טעם לנסות
ירד לו הגשם ובאה הרוח
לכבות ולהדליק שריפות.