מילים ג.פ
הלחן והביצוע שלי


בלגן בבטן בראש יש דממה
להבות של נרות מרצדים
הוונטה עובדת סובבה את החדר
על הכביש אנשים מחפשים
כולנו בסדר כולנו שווים
אמרת התכוונת להפך
עכשיו שוב לבד, מנסה להבין
הגיע הזמן לאחרת

לא המצאת שום דבר
לא מצאת שום יבשת
לא מצצת אפילו מאה זרגים
אבל כשיצאת ועזבת את החדר
נשארתי נעול מבפנים

למה ביחד יותר חזקים
הרי באנו לבד לעולם
אם הגוף הוא מקדש אז מהי הנפש
שני חלקים לאדם

התנוחה מתערערת הגוף מתמוסס
כותב מסתכל למיטה
הרוח נושבת קיררה את החדר
על הכביש ירדה עלטה
אמרת אולי בחיים אחרים
נפגש ונלך גם לסרט
אין כל סיכוי צריך להפנים
הגיע הזמן לאחרת