אלף לילה ועוד לילה חלפו
מאז אותו הלילה.
משום מה חרוטה לי בזיכרון התמונה
ישבנו במסעדה הרומנית הקטנה
על השולחן היתה מונחת מפה משובצת
והאישה השמנמנה צחקקה ושאלה אותך
"מה לה ולממליגה"?
שאלת אותי
אם אני אוהבת ממליגה?
או צלעות? או בורשט?
אתה כל כך אוהב.

מה לי ולממליגה, ולבורשט
                         

כשישבנו במסעדת פירות הים
ברחוב ירמיהו על המרפסת
המקום המה אדם
המלצר הניח את התפריט על השולחן
ויין לבן
היה לי כל כך חם
סיפרת לי בהתלהבות
איך אתה מסתובב בעולם
וכבר מכיר את המסעדות הכי הכי טובות
של פירות הים.
ואיך שאתה כל כך אוהב.
                 
מה לי ולפירות ים, ולהסתובב בעולם
                       

וכשהלכנו חבוקים לאורך החוף
מתופפים צעדים מתואמים
נסחפים
ממציאות לאשליות
לחשת לי אהבות גדולות
ושאתה כל כך רוצה שאהיה מאושרת
מרוב אושר אני זוכרת
בא לי לבכות
מה לי ולאשליות
סיפרתי לך כמה שאני אוהבת קרם שניט
ועוגות
אבטיחים תותים דובדבנים  
את הים ולובן קצף הגלים
ושקיעות
ואותך  
ושהייתי כל כך רוצה שתהיה מאושר
מרוב אושר  אני זוכרת
בא לך לבכות

אבל מה לנו ולחלומות אמרנו
אני זוכרת
איך שבא לנו לבכות איך שבא לנו לבכות .