ניר: Alopecia Areata.
שי B: איך?
ניר: Alopecia Areata.
שי B: נשמע כמו שם של כוסית...
ניר: איזה כוסית איזה? אני מתבייש לצאת איתה מהבית.
שי B: דווקא שמעתי שיש לה עור חלק כמו תחת של תינוק, לא
הייתי מתנגד לאחת כזאת.
ניר: תאמין לי, אבל תאמין לי שאתה לא רוצה אותה.
שי B: אני מבין שהיא נראית כמו הצרות שלך.
ניר: היא זה הצרות שלי!
שי B: נו, אז למה אתה לא נפטר ממנה?
ניר: ואתה חושב שלא ניסיתי?
שי B: כנראה שלא ניסית מספיק.
ניר: מה לא מספיק? מרחתי אותה, גרמתי לה לבלוע 105 כדורים,
דקרתי אותה, יריתי בה, אפילו הזרקתי לה מנת יתר של סטרואידים!
שי B: וכל זה לא העלים אותה?!
ניר: איזה... בסוף היא עוד תעלים אותי...
שי B: אז מה אתה הולך לעשות?
ניר: לא יודע, פשוט לא יודע. גם כל אחד אומר משהו אחר.
שי B: מה הם אומרים?
ניר: חלק אומרים שאני צריך להירגע, לקחת צעד אחורה והיא כבר
תעזוב לבד.
שי B: ולמה אתה לא עושה את זה?
ניר: איך אני יכול לעשות את זה? היא כל הזמן לוקחת עוד ועוד.
אני חייב לעצור אותה לפני שהיא תגמור אותי כליל.
שי B: ומה אומרים השאר?
ניר: הם אומרים שאני צריך לזרוק את כל מה שנשאר לי, וככה היא
פשוט תעזוב כי כבר לא יהיה לה מה לקחת.
שי B: דווקא רעיון יפה, לא חשבתי עליו.
ניר: כן, לפעמים אני באמת חושב לאמץ אותו.
שי B: ולמה לא באמת?
ניר: כי עמוק בפנים אני עוד מקווה שהיא תעזוב לבד.


09.05.2007