אנחנו חוזרים כל אחד מהיום העמוס שלו,
אתה חולץ נעליים, מוזג לעצמך כוסית של ג'ק, עם טיפה מים,
ומתיישב בסלון החשוך, מביט בי
עוקב מהצללים אחרי כל תנועה שלי,
אני מורידה את המעיל, רוכסת את המגפיים ומשאירה אותם במבואת
הכניסה,
נועצת בך מבט, משחררת את השיער מהגומיה ההדוקה ונכנסת למקלחת.
כשאני יוצאת אתה עדיין שם, אבל כבר הדלקת מנורה קטנה, ואתה
קורא משהו,
אחד מהספרים האלו שלך.
אני נשארת עם המגבת כרוכה סביבי ומתיישבת במחשב, בודקת
מיילים,
עם הרגליים על השולחן, בודקת את האתרים הקבועים
ואתה מהפינה שלך, כבר לא מגניב מבטים,
הורדת את הספר, כיבית את המנורה.
אתה צופה בי, עוקב אחרי כל תנועה
אחרי כל תזוזה של החזה,
שאיפה
נשיפה...
וככה כל לילה,
אתה פשוט יושב ומביט עליי
ואני אוהבת את זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.