זמן במעגלים
שבוי בתוך קווצות עיניים,
בגלים של המוסיקה
בנהר צבעים

כל תנועה תגרום מעתה
לרטט עדין בכל המנגנון,
פנים-חוץ ומגעים שמעבר
כל הגורלות יתנקזו בסוף לקובייה הונגרית

נסה לצאת מזה עכשיו,
עוד מחוג שלא מסוגל להשלים סיבוב,
מנגן ושוב מנגן
על אותו מרווח תקוע
בצליל המשכר שאין לו
טיפה של עומק,
כלום

וזו מעליי, בתוכי,
בכל כוחי שעוד אחלום.
המעגל שנע מהר
עד שתמונה אחת מתחברת ליתר

בעצם רק עוד ליצן עגום,חיוור,
רק עוד קבצן-רגשן חבול,
שוכב על הכביש בלי שאף אחד ירגיש
ואין מי שיהיה לו כתחליף

קירותיי - חסרי תמונות, תמיד יהיו
ריקים מזיכרונות, משוללי כאב,
בין השדות הכתומים
אגוז תמימות (אבל ללא הפרי)
שוכב

(דומם ומייבב,
        מעגלים בחשכת היער
עוד חושב
         בסוף עוד יירקב)