יפית שפירא / וכש- |
וזו רק הבדידות שזורמת לך בוורידים
כש-
אתה לבד
אני לבד
כש-
אני אוכלת את עצמי מבפנים
אני-
ואתה לא צועק
אתה-
רק שותק
לוחש
אני לבד
ואני לבד
וכמה ביחד
היינו יכולים להיות
לו לא הייתי
רק אני
ולא היית
רק אתה
כמה נשימות
ודופק יומיומי
וכמה נשיקות
ומרחק לא הגיוני
ובלילה אתה-
שובר אותי מבפנים
וצועק
ואני שורטת ו-
רועדת ו-
גומרת ו-
כמה שאני לבד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|