עוצם עיניים,
מחליק מחשבות.
לומד לשחרר.
זכוכית מגדלת מתמקמת מעל לבי.

משתדל לא לחשוב על עינייך,
אחרת זה שורף.
אפילו לערפדים  יש כאב
שחולף עם לילה.

ושנינו מזוכיסטים.

את, פותחת לאוויר העולם
את הנימים שבזרועותייך
ואני, מנסה למוסס גושי קרח
בעזרת חלומותיי.

מחר יביא עימו אגוזים מסוכרים
וחופן נרות בצורות של עלים.
אז אדשן את שפתי ואת דובוני אפך,
בשכבות של נחמה.

בינתיים,
את תכשפי את רמזורי הרחוב
ואני אשנן את מילת המפתח.
סינון