כל עוד ידעת שאתה זיוף
לא היה נורא כל כך
מישהו יכול היה למשות אותך
בדיוק לפני שהשלכת את עצמך
בדיוק לפני שהשכלת עצמך
עד עמוד השידרה

וכל עוד ידעת שאתה זיוף
לא היה לך רע כל כך
רק כמישה קטנה אחרי פריחה
בלי זעזועי מוח רגשיים
שתוכל להתפאר בהם
במריחה על קיר
וכל עוד ידעת שאתה זיוף
לא היה נורא כל כך

תפקיד חיי

הייתי אתמול נביא
גם אם לא בעירי שלי
ובעירך המרוחקת
שמלאה בנביאים לכאורה
לכעורה
והייתי שילוב מפסיד של נביאי הזעם
ונביאי המתנות השמימיות
ובחזוני
תמללתי הפיכה לשם הפיכה
והייתי נוגה כל כך
וקרקסי וזב דם
עד שאפשר היה להמחיז אותי
בדיבור מאחורי גבי
יותר נכון
מאחורי עיניי
שהתפקעו והאדימו
גם בכיתי
בזרועותייך הותר לי הכול
וזו המתנה שציפיתי לה והיא מקנה בטחה מסויימת
בין שלל הסירובים להם אני מומחה ידען

במיטתך שכבתי

חילופי תפקידים

היית אתמול נביאה
בעירך שלך המדויקת
הריקה לכאורה
מנביאים ונביעות
ומלאה ביהודים טובים רעים כל כך
והיית שילוב מפסיד של חרדה ודיכאון
ומתנה שמימית לא הייתה אצלך
עד שידיים מיומנות
הרטיבו את עמוד השדרה שלך
והיית מעורסלת
ובחזונך
שקרים ובריחות שתומללו רע
ונשימה קצורה
שהוקצבה לך גם היא
בלי שתוכלי לרטון באמת
ויהודים רעים מקיפים אותך ואותי
אהובתי

בערב כמו זה
אני נזכר בחברי הילדות
אחד אחרי השני
גולגולותיהם צפות
מתאי הכלא בהם הם מבלים את זמנם
בעוון רצח

בערב כמו זה
הערב
מצבת אבי סמוכה למצבת אביו
של הילד שהיה לי חבר ילדות
יחידי ומגוחך

בערב כערב
הזה כזה
שטף הדם במוחי רזה והוזה
ולו קצת אומץ בחגורת כליי
הייתי מספר את הכול ודי
אבל יש עדיין צורך בהצפנה
אחרת לא יושאר לי עמוד שיגרה
שאוכל להתמרפק עליו

(הפרנואיד האנדרואיד שבי משיב אש
וכשידיו אינן ידיו
אפשר רק לפלל
שמה שמי שהוא יציל ממנו
את גידי הפעולה)

כל הפאציינטיות הראשונות כדאי לשכב אצלן
כדי שבדו"ח הטיפול אפשר יהיה לשקר
ולקבע תיאוריה שקרית נוספת
בנוסף להפשלת התחתונים והנפש
עד קרסולי הביצוע האנליטיים

כל הפאציינטיות הראשונות כדאי לבוא אצלן
בווסט שחור וזקן אפור
ומנת יין אדם צעיר
אז הופכת הליכה להלכה
וממליכה אותך
בתחתיתך

רקוויאם

טביעה ממושכת
ותביעה ממושכת לא פחות
לא אחות
ולא רופא
שיצילו יפה
את החולה הרפה
ויכפו עליו
ויישבו עליו
כל עוד יש צורך
כל אות היא צורך
כל עוד יש אור איך
אפשר להסביר את הטביעה
במושגים משפטיים של תביעה
הרי מים מציפים את הנפש
וחלל ארוך מסדרוני מוקם בתוכי
על קירותיו תמונות ממוסגרות
ושחור וזהוב ואדום
ובעיקר ריח מהקירות אליי
השוכב על הרצפה
ומביט בתקרה וקורא לה
רצפה
וטביעה
ממושכת ונחנקת
בלי סוף

ובחלומי
אנשי דת מניפים אותי גבוה למעלה
וטופחים עליי
צבעים רועשים משתחררים ממני והלאה
ופתאום יש עכשיו
מהנהן וממויין
ממנו אין אפילו ניסיון בריחה

ובחלומי אני ער

שיר שנאה זעיר (מתנת פרידה אחרונה בהחלט)

איך אבוא אליך
בגרזני
ואתה רק ילד תמים ורע
שהשתין לתוך השטח הטרוף בו אני חי

איך אבוא אליך
ואסתער בשיניי על ילדיך
ואתה רק כרזה
קיסם זעיר לשיניי
איך אבוא בשיניי אליך

איך אבוא
מעליך
בהנפה רחוקה
ותהיה לי המתה מרושעת
שאוכל להתכרבל בה

הס ילד