ריס סול / כשאת בתוכי |
את לוחשת
מין תחושת אינטימיות כזאת
לא מורגשת
אנשים סביבי רצים הולכים שבים בורחים
לתוך הלילה
ידך בתוכי, נשמתך בפי
אני לא נושמת
חנוקה
חנוקה מאהבה אלייך
אהבה, שלא מורגשת
פשוט זורמת
מטיילת בגופי במן זרמים קרים
מתפרצים מגופי
אלייך
ואת, לא מקבלת אותם
דוחה אותי מפניך
נפצעת בלב כמילה גסה
עינייך
מבטך עמום מעורער חקוק בי
כמו שתי רגלייך, שהיו משתפשפות בשלי
כי הלילה הזה
חנוקה אני מנשמתי
אנוכי
אלייך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|