טקסט ושירה: רחלי וולשטיין
לחן, פסנתר וקולות: נעם גלפרין

בהמתנה
אתה עוצר את המרדף
ומתמכר למנגינה
של רחשי אוויר מלוח

התמונה
נראית לרגע בהירה
ובתקתוק של זמן אבוד
אתה מוצא מקום לנוח

אנשים
נראים לרגע כועסים
אלפי קולות מתלחשים
שמפרים שגרה אילמת

חיוכים
שניבטים מתוך תמונות
מפוזרים על הקירות
באשליה שמנחמת

וכשתחזור
אל המירוץ המתחדש
לא תעצור לא תחפש
אתה תזרום כמו כולם

ועוד מעט
ימס הקצף בקפה הקר
חיוך שחוק ומנוכר
שגם אותך יקח לשם

והחלום
זה שהספקת לחלום
נשאר אי שם בתחנה
ספק היה, ספק ידוע

ואתה
ניבט כמו זר מהחלון
על מסילת ברזל קרה
ובאינסוף של געגוע

אנשים נראים מרים וכועסים...

וכשתחזור...