ריקי דארקו / דלתות |
דלתות נפתחות אל שבילים של תקווה
ובין מה שהיה עכשיו לבין מה שיהיה בעתיד
נותר אני- עומד כיחיד.
ולפני שמסתכל אחור, ולפני שמסתכל לפנים
עוצר שנייה, מחייך לשמיים, שיחזירו אלי חיוך לבפנים.
ואז, ברגע שמתארך לו,
עושה אני את הצעד - העיניים קודם,
אחר כך הרגליים, ולבסוף יבוא גם הלב.
אוגוסט, 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|