רמי בקיש / סמך, רודה, רשל ואני |
סמך הגיעה לאמא עם מדי בית-ספר ורודים.
הייתי שם במקרה, ניהלתי קרבות אבודים.
רשל לא מוכנה לאכול, או לשתות, או לחיות.
ורודה הפיליפינית לא יודעת מה לעשות או לומר, אז היא שותקת.
אמא שוכבת במיטה ומכל העולם מתנתקת.
סמך מספרת לי חוויות ואחר-כך ניגשת לרשל לחבק.
פתאום חיוך רגוע בזוית הפה מופיע.
מעודד אומר לה: "אמא, גם לך תגדל נכדה כזו, מבטיח".
הבית מתמלא באנרגיה חיובית.
זרמי חשמל של אהבה
הפסקת אש
רגע הטבה.
בשקט בשקט עכשיו מבקש קשב, קחו ממני הכל: גג ,מזון,
בגד,(אפילו קחו לי רוקנרול),רק תנו לפיות לחיות!
עוד על הדמויות בשיר הזה:
סקי בראס אל בר-http://stage.co.il/Stories/640854
פינית פיליפינית וקהיר - http://stage.co.il/Stories/638161
בקישקוש ארבע עשרה - http://stage.co.il/Stories/648880
תמונה הכי טובה ומשובחה -
http://stage.co.il/Stories/537230400
מזל טוב לסמך ליום הולדתה ה16 החל היום
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|