סמך הגיעה לאמא עם מדי בית-ספר ורודים.
הייתי שם במקרה, ניהלתי קרבות אבודים.
רשל לא מוכנה לאכול, או לשתות, או לחיות.
ורודה הפיליפינית לא יודעת מה לעשות או לומר, אז היא שותקת.
אמא שוכבת במיטה ומכל העולם מתנתקת.
סמך מספרת לי חוויות ואחר-כך ניגשת לרשל לחבק.
פתאום חיוך רגוע בזוית הפה מופיע.
מעודד אומר לה: "אמא, גם לך תגדל נכדה כזו, מבטיח".
הבית מתמלא באנרגיה חיובית.
זרמי חשמל של אהבה
הפסקת אש
רגע הטבה.
בשקט בשקט עכשיו
מבקש קשב, קחו ממני הכל: גג ,מזון,
בגד,(אפילו קחו לי רוקנרול),רק תנו לפיות לחיות!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.