|
בבוקר ישבנו/
והכנו שיעורים/
היה קר מאוד/
שדיברנו יצאו אדים/
צחקנו שאנחנו מעשנים/
בצהריים שחזרנו מהלימודים/
תפסו את המקום/
זוג זקנים מאושרים מהחיים/
משמש שמחממת את גופם/
נושק הוא על מצחה/
אומר "אני אוהב אותה"/
אחרי הצהריים חזרנו לספסל/
לשחק קצת "גומי" ו"קלאס"/
כבר מאז ניסיתי להתחיל איתך/
את חשבת על אדם/
ועל ניסים גרמה/
מהפרסומת לגומי-גם/
בשעות הערב הגיעו חברים/
יותר גדולים/
אנו מסתכלים עליהם מתנשקים/
וצוחקים/
הם גירשו אותנו/
"לכו הביתה ילדים"/
מאוחר בלילה/
באו יותר מבוגרים/
יושבים ומתמזגים/
את שואלת אותי/
"מה הם עושים?"/
אני מציע להדגים/
את מתביישת ואומרת/
"לא נעים"/
חושך בחוץ ועוד מעט הבוקר יעלה/
הטל יורד/
תופס את מקום האנשים/
שבמהלך היום יושבים/
ואת העולה על ליבם/
משתפים עם עמיתים |
|
|
יש משהו סנובי
ביחס של וואלס
וגרומיט לכל דבר
שאינו אנגלי.
למשל כאשר הם
מחפשים מקום עם
גבינה הם
ממריאים לירח
אפילו בלי לחשוב
על האופציה של
צרפת.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.