רגעים בחורף, אבל אביב בחנוכה. לפנות ערב במרכז טבריה, דולקים
4 נרות ל 3 ימי הניסים, בחנוכייה בחלון דוכנו של מוכר התקווה
לנס.
והנה בוקר אחד מעונן, האוטובוס בבוקר מתכסה באדים ובגשם,
ופתאום החורף שוב בחוץ. ובערב בעיר על ההר שוב הענן צועד
ברחוב, והכל שטוף ורטוב, ורסיסי מים מרחפים באוויר, בלי צורך
לרדת כגשם.
ביציאה מבית שאן העתיקה, אחרי שדקות הגשם חלפו והשמש שוב יצאה,
עדר כבשים גולש על מדרון הדשא בכניסה לגן הלאומי. להקה של
אנפיות בקר לבנות חונה בקרקעית היבשה של מאגר מים ריק ליד שדה
נחום.
יום אחר, קור מקפיא. כשיורדים מהמכונית ליד הבית, פתיתי מים
קפואים צונחים בעדינות מהשמים, ואינם מכים כברד. מאוחר בלילה
מתאספים פתיתי השלג ומנקדים בלבן את גגות המכוניות החונות.
שנה חדשה צופה מעל עירו של ישוע, בזמן שים זיקוקים ממריא מעליה
לשמיים באי סדר מופלא של אורות והבזקים. זיקוקים גם מעל הכפרים
השכנים והעיר על ההר. שמחה פשוטה של אנשים: עוד שנה הסתיימה.
אנחנו עדיין עומדים. |
