בקצה סולם החולמים, ממש מעל ראשי,
בני תמותה בתפקיד אלוהי - ללא מורא
נטולי פחד גבהים - כף אל כף מוחאים
במפגן קרקסי של מיטב הלוליינים.
ישבנם לבוד לשורשים ראשם בגבהים
אינם חוזים במכאובי שכולים, אינם
שומעים גניחות פצועים ומחאות שארים.
על הקרקע, רגע לפני אפיסת כוחות
מאירים נושאי הדגל בשלטי חוצות:
לכל דיכפין, כאן משקפיים ואמיתות.
ראו, בקרקס החל מחול החרבות.
4 במאי 2007 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.