רבקה גלבר / רשת |
פתלתלה, מחוברת אלי,
זורמת לתוכי,
חיבר את חלציי למרחבים בינות קוריה.
כפות ידיים שלוחות,
תרות בינות הסבך
אחר מגע מרפרף,
רך,
כמבקשות...
והוא ממשיך לטוות,
ביד אמן,
קורים חדשים, דקיקים,
בלתי נראים.
ואני עדין חיה את הרגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|