תחשבו על זה....

תינוק שנולד, נוצר כמו קשת בענן.

שילוב של דמעות וקרניי אור זוהרות מציפות את הסביבה
והתינוק שמתפתח במהרה לילד ואח"כ לאדם,
שונה מכל אחד אחר, מיוחד אך גם דומה לו.

כל אדם, כמו הקשת הכוללת את שלל צבעייה, מורכב מ"צבעים" שונים ומגוונים,
המאפיינים את מכלול התכונות הייחודיות שלו.
את הרגשות, מצבי הרוח, המחשבות, התקופות שהוא עובר ואורך חייו.
כל אדם,  צבעוני ומיוחד במינו.

יש ימים, בהם הוא זוהר
נותן לדמעות שלו לרדת ולהעלם ולתסכולים להתפוגג.
אז, הוא תופס אומץ ויוצא אל העולם.
אל השמש,אל הציפורים, אל הפרפרים החופשיים.
ביום כזה - הכול נראה כל כך יפה.
העיניים נפקחות, הלב פועם בקצב, הרגליים לא יודעת לאן ללכת מרוב אפשרויות.
בימים כאלו, החיים צבעוניים, מעניינים, מסתוריים ומרתקים.
הכול נראה אופטימי ושליו וכל התכונות הטובות והססגוניות של האדם פורצות החוצה
ונותנות לו הזדמנות להשתלב ולזרום עם העולם בתדהמה מתמדת מצד האדם כלפיי העולם
ובחזרה.

לעומת זאת, יש גם ימים כאלה...
בהם הוא קצת נכבה...
הצבעים מיטשטשים, השמש מתרחקת והוא נבלע בתוך בועה, קצת שחורה לפעמים.
הוא נסגר בתוך עצמו- בתוך ענן פרטי משלו, שעוצר את הדמעות אשר זולגות בהתפרצות
ה"גשם" מתוכו.
שם, הוא מתנתק מהעולם החיצוני ועושה חשבון נפש.
לענן הזה, הוא לא מכניס אף אחד אחר ולא נותן לאף אחד לראות אותו.
ללא רשות ממנו.

כל אדם...
נולד כמו קשת בעולם...
אם הוא מוכן לשכוח מהבעיות..
להרפות, להשתחרר, להוציא את הדמעות ולהיחשף אל העולם,
כולם כולל הוא, יכולים לראות כמה מדהים ומיוחד הוא...
אז, הוא מנצל את הפוטנציאל המולד שלו ומממש את כוח החיים
אשר טבוע בתוכו.

אבל,  אם אדם בוחר לשמור הכול בפנים...
להיבלע בכל הפחדים והתסכולים הפנימיים שלו,
להסתתר ולהסתיר,
הוא יישאר תקוע במקום ולא יזכה לראות האור.

כמו כן, כל אדם יכול לבחור איך לחיות את חייו

כמו קשת בענן- עוצמתית ומיוחדת

או כמו חץ וקשת...

יש כאלה שהם הקשת...
הם חיים כ"קורבנות"
כל דבר קטן שעושים להם,
גורם להם להיעלב, לבכות, לכעוס,לשמור טינה, להיות ממורמרים,   להיכנס לדיכאון
ובעצם להתנהג  כמתים בעודם עדיין בחיים.
הם חושבים שכל דבר שעושים הוא נגדם,  בכוונה תחילה לפגוע בהם .
הם מנסים ללמד את האחרים לקח ולהראות להם שאסור להתנהג
כלפיהם בצורה כזו.(בדר"כ מטרתם לא מושגת והרצון ללמד את האחרים איך להתנהג רק
גורם להם לתסכולים ואכזבות)
הם מנסים לחנך אחרים ולהחזיר להם כגמולם, בזמן שבעצם בלי שהם שמים לב, הם
מענישים את עצמם במקום להבליג ולא להתייחס...
הם נפגעים מהתנהגות של אחרים ומאבדים אמון בכל דבר קיים.
בעיקר בעצמם...

לעומת זאת, יש גם כאלו שבוחרים להיות החץ...
על מנת להתגונן ולהשיג מטרות אישיות
הם פוגעים באחרים, בדיוק במקומות הכואבים להם
הם מנסים להפיל אותם, בשביל להרגיש טובים וחזקים יותר.
הם מכוונים לעבר הלב שלהם, חץ שמשאיר שריטות עמוקות
ומרגישים מסופקים מעצם העובדה שהצליחו במשימתם- לפגוע...

                    לכל אדם, יש את כוח הבחירה...
                  בחירה שתשפיע עליו במשך כל חייו.
  הוא יכול להחליט משהו ולהתחרט,הוא יכול לחזור להחלטה המקורית -            
 אבל תמיד הוא צריך להיות מודע ולזכור, שכל חייו
                    מושפעים מבחירה אישית שלו.

כל אחד, צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו ולהחליט באיזו דרך  לבחור  
                         לפניי שיהיה מאוחר מדי:

                      כל אדם  צריך להחליט ולקבוע,
האם הוא רוצה לחיות חיים כמו קשת בענן - טהורה, עוצמתית ומיוחדת  
                            ולממש את ייעודו?

   או להרוס את שלל צבעיו וחייו בהרס עצמי או ברצון להזיק לסביבה.

    למי שרוצה, החיים יכולים להיות כל כך צבעוניים ומדהימים...

                         במה אתם בוחרים?