לעיתים אני מרשה לי לאהוב אותן,
ולפעמים אני רוצה,
ככלל אני לא מוכשר להתנגד.
את כולן אני צריך, חייב, מוכרח
ולא יכול אחרת מלבדן.
בורא אותן אליי
ונוצר מחדש מסביב לעצמי, לשנינו.
נמנום והזיה,
חש את החותם נסדק לי
קורא את דיו חיי זרים, נזכר,
מקפל אותי קטן
אל תוך מעטפה בלי מען
ומטיל את הבקבוק
לפני שאתחרט.
האקווריום שלי מתמלא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.