|
את מסנוורת כמו השמש
את זוהרת כמו הירח
את הפרח היפה על קצה ההר
את היהלום במעמקי האוקינוס
את גורמת ללב לבעור
את גורמת שאני אקפא במקום
מפסיק לנשום כשאת עוברת לידי
לא מסוגל לעמוד נופל על ברכיי
אין זרמים של פקודות מהראש
לקום ולתת לך את ליבי
לא מסוגל להפסיק לחלום עלייך
לחשוב עלייך
כל שניה אני מרגיש אותך לצידי
את החיוך של עולמי
את גורמת לי חום בגופי
מתחיל להזיע
מלדמיין אותך איתי
תני לי יד נעבור את ענני החיים
נגיע מעל כל חלום
מעל כל דמיון
נשאיר את הכל מאחור
נפתח את שערי גן-עדן
וכל זה רק ברגע אחד שאינו נגמר. |
|
|
אמש הפלצתי כנגד
המאוורר.
היה כיף.
(המשפט הראשון
בספרו של אפרוח
ורוד, כפי
שהופיע במוסף
"11 פתיחות",
יום הכיפורים
2002) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.