עולה עליו, עולה עליו ,עולה עליו ,עולה.
והאספסוף מלמטה מביט מריע.
השוחט שוחט התליין תולה
ואין לי אין לי אין, מציל או מושיע.
פשאט! - איוושה חדה פתאומית
וראשי הערוף מתגלגל בכיכר ימי-ביניימית.
חלום המוקד עוקב אחר חלום הגרדום.
ג'אן מחזיקה את ידי בתוך להבות באדום.
חם, מרגיש איך כל איבר ואיבר בי נשרף.
צדו אותי אבירים בתוך יער מוטרף.
כיתת היורים לבושה בקפידה
אני מבחין, כשלעיני נקשרת מטפחת.
"חיילים היכונו לקראת פקודה"
אז דריכת הנשקים באזניי צורחת.
ממשכבי אני קם שלו ומאופק.
כלל לא מתרגש ממרצע, שיצא מזמן מהשק.
פותח אור בחדר אמבט ומביט במראה.
פצעי הבגרות מטרידים,יוצרים דמותי כעורה.
איבדתי את פני הילדות היפים
הפכתי בשר תותחים לכשפים.
עכשיו אני שם על צוואר שתי אצבעות.
אוחז בכתם הלידה ומותח אותו, מתכונן לבאות.
בעודי מחזיק, את חלום הראש הנערף אשחזר.
מאושר ומסופק, לחדרי אני חוזר.
מגלגל עצמי על המיטה בשפתיים מחוייכות
אלה שפעם, בעבר, צעקו - מהפכה! או ליקקו דבש מלכות.