שמש עולה מנדפת
בדל תשוקה מחויך מכנפך.
חלומות מצווים צא לדרך
גופך מרץ , אש נפשך.
לך לך איש , אני לא אעצור
במגרש משחקיך תהייה הגיבור.
תטיל קוביות , תפרוץ עוד גדר,
לך, ממילא - לא תדע הישאר.
בקשה לי פשוטה לפני לכתך,
כשתקום מעלי - השאר את ידך.

כי ידך נגעה בי לתוך נשמתי
ידך ספרה צעדי אהבתי.
כי ידך פרטה על מיתרי גופי,
ידך השקיטה סערת ליבי.

היום לא אצא אל רוח יבשה,
לא אמהר לעבור באדמה הקשה.
ציפורים גדולות ידאו במרחק,
במחוזות נשכחים ישקע האבק.
ספינה שלי תפליג ברוגע,
זיכרון בחלום מרפרף ונוגע.
נעימות מלטפות, נפרשים צעיפים
מתיקות וכאב, תינוקות רחפים.
עולמי שלם, עולמי ער,
מנגד רוחי, בידך הנר.

וידך נוגעת לתוך נשמתי,
ידך סופרת צעדי אהבתי.
וידך שומעת מנגינת גופי,
ידך מעירה סערת ליבי.