מעבר ליערות עד ובסוף כל השבילים
אל מחוזות מופלאים נסחף
אוושת רוח חרישית לשדות זהב נושקת
עונג ממלא ולו רק מהמבט
ובמרכז השדה ניצב לו.

כבר שנים ארוכות הוא לבד
הציפורים לעד יהיו כל חבריו
עם הרוח מדבר הוא על חיים אחרים
חיים שלא יהיו שלו לעולמי עולמים
חלומות של איש קש

חרוש קמטים וקש נשפך ופצעיו
המראות מעידים על תלאות בחייו
שוקע דועך אל מחשבות אל העצב
אך מיד ניסך חיוך על פניו

זקוף הוא עומד שם קורא בקולי קולות
"הביטו עלי זוהי ממלכתי"
ממלכת שדות שיבולים של זהב
"הביטו לשם אלו נתיני"
לצלילי הרוח ברון משתחווים בפניו

ומאז ועד היום בשדות זהב נסתרים
איש קש ניצב לו בשדות שיבולים מוזהבים
זקוף וגאה מאושר באלו החיים
ואולי כי גילה את ייעודו המתאים

ובכל אחד ואחד מאתנו
מסתתר לו איש קש תמים
בתקווה שגם הוא ימצא שדות מוזהבים
ובכל אחד ואחד מאתנו
מסתתר לו איש קש תמים

איש קש שיודע שבסוף כל השבילים
גם הוא יגיע אל אלו מחוזות מופלאים.