|
צעיף כחול שחור מתנופף על צווארך
מזכיר את ים הכאבים שבעברך
דמעות ועוד דמעות לא ימחו את כאבך
ואולי לעד נעלם חיוכך
מתעוררת מעוד חלום בלהות
אל תוך מציאות מאיימת לא פחות
מתיישבת ממצמצת מתאמצת לא לבכות
והדמעות, הדמעות לא נעלמות
שדים ועוד שדים סביב רגלייך משחקים
מושכים מותחים והפחדים לא נחים
כמו כלואה בין סורגים מחושלים
יושבת בפינה כאובה אומללה
אש רושפת נושפת בעורפה
והיא על ברכיה מתחננת לעזרה
אך הוא שעליה נושף וגוער
הוא על שלו לא ממש מוותר
והיא נאנקת מתפתלת מכאבים
מתפללת מתי יגמרו החיים
אך הוא אינו מרפה ומשחרר
והיא מוותרת
ואם תראו אותה עם צעיף כחול שחור עוברת
מביטה באימה לאחור בחשכה
בכל צעד, ולמשמע כל פסיעה
תדעו זו עוד אחת שנשמתה ממנה נקרעה. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.