כמו גלים אשר עולים לרגל
אל מרגלות החוף - אשר להם מקדש
שוטפות מחשבותיי אותי במלל
וכל נחשול נושא משפט חדש
הסלע האיתן על פרשת המים
באחרית ימיו לים ראשו ירכין
ובי הכה הגל רק פעמיים
אבל במסתורי יופיו אני מבחין
חכה מעט, נחשול עם מסר
טרם פניך מועדות אל אופקים
השאר לי עוד מלה של קסם
מן החופים והצוקים הרחוקים
ואתמסר אליה, ואשיר לה
ואכנע לה, לא אמאס בה לעולם
ואשווע למפגש אתה כל לילה
ולה מקדש אבנה, בחול אשר על שפת הים
ובחלוף ימים רבים חזור
ואבקש כל עוד השיר בי לא נדם
שבחופים ובמצוקים תמסור
כי גם אני, בראש מורכן, נכנע לים. |
