שמעון דימאר / כיבוש |
זונת עולם ואם כוזבת,
בנזר עולו של זר עיטרת המחלפות,
מחלפות ראשך הגא!
שמטי ראשך,
כי שם אחר קורא לך!
מחמד אותך חמד,
ואת-עולו קיבלת עלייך,
נכנעת ליד תרבות המעצבת,
הצרה לך פנים כחדשות.
נטשת עולך המר -
להיות שריד, מזכרת,
מונומנט נישא לעולם הקדם החולף.
הו כן! הסרת מעל ראשך חוב זה!
ואיתך כשל לבי,
נכנע, נוטש הרגש,
משיק שפתיו למי נהר הסטיכס,
ומתאיין!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|