הו קרת קונסטנטין!
זונת עולם ואם כוזבת,
בנזר עולו של זר עיטרת המחלפות,
מחלפות ראשך הגא!
שמטי ראשך,
כי שם אחר קורא לך!
מחמד אותך חמד,
ואת-עולו קיבלת עלייך,
נכנעת ליד תרבות המעצבת,
הצרה לך פנים כחדשות.
נטשת עולך המר -
להיות שריד, מזכרת,
מונומנט נישא לעולם הקדם החולף.
הו כן! הסרת מעל ראשך חוב זה!
ואיתך כשל לבי,
נכנע, נוטש הרגש,
משיק שפתיו למי נהר הסטיכס,
ומתאיין! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.