רץ קדימה לא מסתכל
מסתער בלי לחשוב פעמיים
תאוות בשרים שאינה מתפשרת
עולה יורד ושוב עולה
הלב דופק במהירות
אנדרנלין טהור מתפשט בוורידים
שקט פנימי שאינו מתפשר נע מהר מהר.

ארגז הכלים מעלה אבק ומחליד
שנים של חוסר מעש
האם בכל צומת מרכזית נעשתה פנייה לא נכונה ?
ועכשיו נדמה כי נפשי בוכייה ועל מה ?
עדיין אפשר להספיק אך זוהי משימה אכזרית
ולמה עדיין לא הגעתי לתחתית ?
האם פה עילית הגיהנום או תחתית גן העדן ?

חצי ממני עדיין חסר כנראה משוטט  לו בייקום אחר
כעס שנאה אהבה והארה מתערבבים יחד בשמחה

ואז ממקום קרוב אך לא נודע
מצלצלת לה אשכמה מהירה
יום חדש התחיל.
אהה