מעשה בילדה שחרטה על עורה
לחשים
אגדה אודות נער ארסי ששילח
נחשים
סיפור שסופו ידוע מראש
ואבוד
על עבר מסוגר ומודחק ועל רגש
מדוד
היא לגמה מן הרעל כמו ששותים
מי באר
ובלי שהרגישה נדמה נשמתה וגופה
מאן להשתחרר

החומר הרע שהרג את כולם
כה נעם לעורה החיוור
ככל שגברה בה תחושת האבדן
כן היטיבה לספר
כמה שרעל מדהים ביופיו כאשר הוא מחלחל לאדמה.

הסבל הוא כה ממכר ונפלא
כה עדין
היא מתחננת בפני אדונה
שיאזין
הוא חסר רחמים וחסר
רגשות
היא חסרת כל ומילותיה
נתלשות
ברגע בו הן עולות בגרונה
כדי לקרוא
על ידי יד נעלמת, הרי היא
ידו

החומר הרע...

אנא ממך הרחק ממני את הבקבוק
אל תתן לי לרצות
מי יאיר פני ילדה עצובה ורכה
שעיניה נעוצות
רק בקרניים על ראש אהובה
היפהפיות
הן שיפחידו ויתקפו את כל השדים
והחיות
דקור אותי ויתנקז ממני כל הרעל
אשר אספתי בעורקי
מלא אותי מחדש בדם אשר אליו
כמהתי כל ימיי.

החומר הרע...