|
וואן, בן יחיד לאיכר
אהב את בת הקיסר
את שערה ואת פניה
את הברק בשתי עיניה
ושמה הוא סו
היא נסיכה יפה כזו
כשהוא עבד בכל היום
הייתה איתו שם בחלום
וכשהרגיש כל כך פשוט
היא קצת נתנה לו משמעות
חלם עליה בשתיקה
הוא רק רוצה לחיות דקה
סו ישבה בארמון הלבן
ולא ידעה בכלל על וואן
כן, שתי עיניה מבריקות
כשהדמעות שם נחנקות
היא אז ברחה מהארמון
ונאבדה בין ההמון
וכך לבד בלילה קר
אימץ אותה בן של איכר
הוא אז זיהה את הפנים
שהוא חלם כל השנים
היא לא רצתה להיות מלכה
היא רק רוצה לחיות דקה
ובדקה שהם חיים
הגיעו מאה חיילים
עם חרבות ובלי שום ערך
וכמובן, עם צו המלך
וואן הובא אז לארמון
ניצב גאה מול ההמון
הוא האביר בממלכה
כי הוא הציל את הנסיכה
כשהתליין מולו עצר
היה הוא שוב בן של איכר
והוא נחנק באנקה
הוא רק רוצה לחיות דקה |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.